אמצעי התקשורת העיקריים בארה"ב ובעולם פעלו
בהתלהמות ועם רגשות שליליים עזים נגד המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ – התנהגות כביכול
מתוכננת, אבל ספונטנית כמו במקרים אחרים בהם אנשים פועלים על פי דעותיהם ועל פי האינסטינקטים
שלהם, מבלי שיצטרכו לתאם את פעולותיהם; במקרה של התקשורת בעלת האופי השמאלי
הבולט, תגובתה הייתה צפויה. עם זאת, התוצאות הלא מציאותיות של הסקרים לפני הבחירות
שוב חיזקו את העובדה שהסתמכות על מידע המפורסם על ידי התקשורת גורמת לתפיסת עולם שגויה לחלוטין.
רוב הפרשנים והאנליסטים נראו מופתעים מניצחונו של
טראמפ, אך מי שיודע דבר או שניים על יריבתו בבחירות, הילרי קלינטון, מופתע אך ורק
מכך שהם הופתעו. השאלה היא איך אדם מושחת כמו הילרי קלינטון יכל להשיג כל כך הרבה
קולות. כמה עובדות, שנויות במחלוקת על פי היריבים שלהם, מוצגות למטה על שני
המועמדים.
הילרי קלינטון:
· ב-1992 הילרי הייתה מעורבת
בפרשה כספית ,Whitewater scandal, יחד עם ביל קלינטון, שהיה מושל ארקנסו בתקופה זו:
חלק מעמיתיהם נכלאו ואחד מהם התאבד.
· בין השנים 1993-2001, הילרי הייתה אשת הנשיא. היא
יצאה להגנתו של בעלה כאשר הואשם שקיים יחסי מין עם מתמחה, מוניקה לוינסקי, בחדר הסגלגל בבית הלבן
והאשימה את היריבים של הנשיא בקונספירציה.
· ב-1994, פולה ג'ונס האשימה את ביל קלינטון שביקש
ממנה, ללאו היכרות קודמת, לנשק את איבר מינו. ב-1998, ביל שילם 850 אלף דולר לגברת
ג'ונס בהסדר מחוץ לכותלי בית המשפט. הילרי, למרות היותה פמיניסטית אקטיבית ולוחמת
עבור זכויותיהן וכבודן של נשים, שוב לא התגרשה ממנו.
· ב-1999, בראיון לרשת NBC,
תיארה ג'ולייטה ברודריק כיצד ביל קלינטון אנס אותה בשנת 1978, כשהיה פרקליט מדינה
בארקנסו, לפי דבריה של ברודריק,
לאחר הפרשה הילרי איימה עליה.
· בין השנים 2009-2013 כיהנה הילרי כמזכירת המדינה ותרמה לאובדן ההערכה כלפי
ארה"ב בעולם, להגברת הכאוס בעולם הערבי ולגיבושו וחיזוקו של דאעש. ב-2012,
שגריר ארה"ב בלוב כריסטופר סטיבנס נרצח ועל ידי מקורות ערביים גם נאנס
ברחובות בנגזי; וידאו קשה לצפייה שבו צולם מותו של סטיבנס פורסם ביוטיוב, חלקים
ממנו ניתנים לצפייה גם כיום. במנהלה של הילרי נטען, באחת מהגרסאות, שההמון שגרר את
גופתו של סטיבנס ניסה למעשה לעזור לו, ובגרסה אחרת הוסבר כי ההמון זעם, בצדק, על
פרסום הסרט שפגע בכבודו של הנביא מוחמד.
· ב-2015 נודע כי הילרי השתמשה בשרת האימייל הפרטי שלה לשליחת מסמכים מסווגים
אשר היו נגישים להאקרים ועל ידי כך סיכנה את ביטחונה של ארה"ב.
· בעזרתם של הילרי וביל קלינטון, הרוסים השיגו שליטה
על חברת כריית האורניום הגדולה בעולם Uranium One בין
השנים 2009-2013, כאשר תזרים מזומנים נמצא ב"קרן קלינטון". זמן קצר לאחר שהרוסים הכריזו על כוונותיהם לרכוש נתח רוב
בחברה Uranium One, ביל קלינטון קיבל 500
אלף דולר על נאום שנשא במוסקבה, מבנק השקעות רוסי המקושר לקרמלין ושקידם מניות של
החברה Uranium One וכן ולדימיר פוטין התקשר
באופן אישי לקלינטון להודות לו. רוסיה רכשה שליטה על כ-20% של האורניום
בארה"ב; בסוף הקלינטונים צברו 250 מיליון דולר של נכסים.
· ב-2013 הילרי החלה לאסוף כסף מתורמים לקרן הפרטית שלה ושל ביל, לכאורה כדי
לעזור לילדים. הילרי גייסה כסף ממדינות כגון קטאר ומדינות נוספות התומכות
בטרור, גם כאשר כיהנה כמזכירת המדינה.
דונלד טראמפ
·
דונלד הבטיח להגביל את הסתננותם של שוהים בלתי
חוקיים ופושעים ממקסיקו.
·
הוא הבטיח לפעול נגד ההגמוניה של הכלכלה הסינית.
·
הוא שקל לדרוש מבעלות הברית של ארה"ב להשתתף במימון ההוצאות עבור
ההגנה עליהן.
·
הוא הכריז שיפסיק לממן את המלחמה נגד ההתחממות הגלובלית.
·
דונלד דיבר באופן בוטה על נשים.
אז מדוע כמות גדולה כל כך של פרשנים ואנליסטים היו מופתעים? כנראה
מהסיבה שרובם עובדים עבור אמצעי המדיה הראשיים, אמצעי המדיה שהינם עוצמתיים ושיש
להם השפעה עצומה על הדעות של האנשים ועל הדרך מחשבה שלהם, ומשום כך הם מצפים
מהעולם להתנהל על פי רצונותיהם ותחזיותיהם .
סקרי התקשורת חזו פה אחד את ניצחונה של הילרי קלינטון על פני דונלד
טראמפ. טווח תחזית הניצחון חג בממוצע סביב 5 נקודות (=5% ), אך ההבדל האמתי ביניהם
היה רק 2 נקודות. ההבדל של 3 נקודות בין התחזית לבין תוצאות האמת הינו בתחום
השגיאה הצפויה עבור סקר אחד, אך עבור ממוצע של מאות סקרים זוהי שגיאה גדולה מדי.
לכן ברור שחלק גדול מהסקרים השתמשו בשיטות שגויות או זויפו.
מתוך מאות סקרים אשר פורסמו בין ינואר לנובמבר 2016, בחרתי את אלו
אשר בוצעו על ידי מקורות מידע מהימנים בארה"ב, כולל סוכנויות הידיעות הגדולות
(Reuters, AP, Bloomberg), תחנות הטלוויזיה הגדולות (NBC, CBS, ABC, CNN, Fox)
והעיתונים הגדולים (NYT,
USA Today, WSJ, Washington Post) – יחדיו 151 סקרים. הכללתי בנוסף גם את
הסקרים אשר בוצעו ע"י אוניברסיטאות (21 סקרים) , ועל ידי חברת Rasmussen Reports – חברת סקרים אמריקאית (32 סקרים). אני מיצעתי את
הסקרים לאורך תקופת הקדם בחירות עבור כל מקור, האוניברסיטאות שולבו יחדיו. התוצאות
מובאות בטבלה הבאה (Wall Street Journal ביצע
את הסקרים יחד עם
NBC ו- Washington Post יחד
עם ABC ), מסודרות על פי סדר
יורד בהתאם לפער הניצחון של קלינטון. מלבד מממוצע תחזיות השוני בין אחוז קולות
ההצבעה עבור קלינטון ועבור טראמפ, הטבלה כוללת את תוצאת הסקר המינימאלית
והמקסימאלית של כל מקור (מרמזת על פיזור התוצאות).
טווח
תחזית הניצחון של קלינטון על טראמפ
|
|||
ממוצע
|
מינימום
|
מקסימום
|
|
Associated Press
|
8.0
|
4
|
14
|
Bloomberg
|
7.7
|
0
|
18
|
Reuters
|
6.9
|
0
|
14
|
CBS
|
6.8
|
-1
|
11
|
USA Today
|
6.4
|
-2
|
11
|
Universities
|
6.1
|
1
|
13
|
NBC
|
5.9
|
1
|
13
|
CNN
|
5.5
|
-3
|
13
|
ABC
|
4.9
|
-2
|
12
|
New York Times
|
4.2
|
0
|
10
|
Fox News
|
3.9
|
-3
|
11
|
Rasmussen Reports
|
0.6
|
-7
|
5
|
סוכנויות הידיעות העולמיות
(AP, Bloomberg, Reuters) טעו בצורה המשמעותית ביותר – ומכאן הם תופסות את שלושת השורות הראשונות
בטבלה, בצמוד לעיתונים ותחנות הטלוויזיה היוקרתיות, ולאוניברסיטאות.
הטבלה מראה כי היה ניתן לחזות את תוצאות הבחירות מדויק יותר: חברת סקרים לא
פוליטית Rasmussen Reports השיגה תחזית של 0.6 נקודות עבור קלינטון (ממוצע של
32 הסקרים), הבדל של 1.4 נקודות מהתוצאה האמתית הסופית. מתמטיקה אינה מסוגלת להסביר כיצד סוכנויות הידיעות חזו פער של 8 נקודות עבור קלינטון, היות שהם אף
ספקו תחזיות של 14 או אף 18 נקודות במספר סקרים. סוכנויות הידיעות מכינות – מייצרות
– את החדשות עבור אמצעי התקשורת האחרים, והשכל הישר יצפה שזוהי פעולה טכנית נטולת
אג'נדה פוליטית. בכל מקרה, בבחירות 2016 סוכנויות הידיעות ייצרו את התחזיות
המסולפות ביותר של כל "התחזיות", הסוטות מתוצאות האמת ב- 6 נקודות.
העיתונים המפורסמים והאוניברסיטאות השיגו סטייה של 2-5 נקודות – כאשר כל הטעויות
מפנות לכיוון אחד, לניצחון של הילרי. תוצאות הסקרים החוזרים נמצאות תוך 6± נקודות סביב הממוצע
(ניתן לציין כי מחצית מההבדל בין הערך המקסימאלי והמינימאלי שבטבלה הינו בין 5-9).
כמובן שהמדידות החוזרות היו אמורות לספק ממוצע קרוב יותר לתוצאות האמת,
לעיתים שלילי ולעיתים חיובי (תוצאה מסוימת הייתה אמורה לחזות גם את ניצחונו של טראמפ).
הטעות הקטנה ביותר (3.9
נקודות עבור קלינטון בממוצע מ-17 סקרים) ניתנה ע"י רשת הטלוויזיה Fox News, הידועה כתחנה הגדולה היחידה
הממוקמת בצד הימני של הקשת הפוליטית. לגבי סקרים שפורסמו על ידי עיתונים פחות
ידועים, Los Angeles Times חזו בעקביות את ניצחונו של טראמפ.
לבטח, כלי התקשורת הענקיים
המוזכרים, או האוניברסיטאות, יכלו להרשות לעצמם לשכור חברה שתספק להם סקרים
מדויקים בעלי סטנדרטים טובים כגון חברת הסקרים Rasmussen Reports. כלי התקשורת הצליחו לדייק בסקרים בעבר, כך
לדוגמה בבחירות של 2012: ההבדל בין האמת ובין הסקרים שבוצע על ידי אוניברסיטאות ושבעה
מתוך עשרה כלי התקשורת המוזכרים בטבלה למעלה היה רק 0.7 נקודות (ממוצע מתוך 50 סקרים). אובמה ניצח את רומני בהפרש של 3.9 נקודות והמקורות שהזכרתי חזו בממוצע הפרש של 4.6 נקודות, כאשר
ההפרש המינימלי שחזו הוא 2.5 לטובתו של אובמה (ABC)
והתוצאות המקסימליות חזו 6 נקודות לטובתו של אובמה (Bloomberg) ללא
כל תוצאות קיצוניות. המסקנה האפשרית היחידה היא שהמדיה
והאוניברסיטאות לא רצו לגלות ולפרסם את הסיטואציה האמתית בבחירות של 2016, בניגוד לבחירות
של 2012. בשנה 2016 הם פרסמו בצורה קונסיסטנטית סקרים שגויים, כלומר הם שיקרו עשרה
חודשים לאורך כל התקופה שקדמה לבחירות. מבט קרוב על יוצרי המידע יעזור להבין את
המוטיבציה שמניעה אותם; הם בעיקר בעלי אג'נדה שמאלנית גלויה ואג'נדה שדוגלת בתקינות
פוליטית (חוץ מ-Fox News).
לדוגמה במסגרת ייצור החדשות שלהם, סוכנות הידיעות AP ביטלה
את המושג "מהגר לא חוקי" בטענה שאינו אנושי וסוכנות הידיעות Reuters בטלה את המושג "טרוריסט" כי הוא כביכול
רגשי מדיי; שתי הסוכנויות האלה הן מוטות נגד ישראל
והואשמו בכך אפילו על ידי העובדים שלהם. מייקל בלומברג, המקים והבעל של הקונצרן
"בלומברג" הוא תומך נלהב של ההגירה הבלתי חוקית ושל המלחמה נגד ההתחממות
הגלובלית.
יצרני המידע רואים הכל
באופן יחסי: כולם צודקים, במידה מסוימת לפחות, כולל שרלטנים, חולי נפש מסוכנים ומחבלים.
רק היריבים הפוליטיים שלהם לעולם אינם צודקים, והם מסומנים כיעד לחיסול. יצרני
המידע הללו המציאו גם ערכים אלטרנטיביים לערכים הקיימים: רפואה אלטרנטיבית, מדע
אלטרנטיבי, דת אלטרנטיבית, איי קיו אלטרנטיבי, אהבה אלטרנטיבית – וישנה גם מציאות
אלטרנטיבית. הם חיים בעולם אלטרנטיבי שבו הכל מותר – הכל מלבד האמת. ככל שיש יותר
מדינות בהן מותר לצרוך קנאביס, כך ישנן במילון יותר מילים שנאסרו לשימוש. הפרשנים
מנתחים מדוע "טראמפ הפופוליסטי" ניצח אבל הם מתעלמים מהעובדה שהחברה
המערבית מאבדת קשר עם המציאות. לא ניתן לנצח במאבק נגד הברברים אם חצי מהאנשים הנם
מסוממים. לפי הסקרים (המסופקים על ידי יצרני המידע) יותר מ-50 אחוזים מהאוכלוסייה
בארה"ב תומכים בלגליזציה של קנאביס. אני לא יכול לאשר זאת, אבל העובדה היא
שמתוך 8 מדינות בארה"ב שבהן הקנביס הפך לחוקי, ב-7 מתוכן הילרי קבלה רוב
בבחירות (אלסקה היא פרו קנאביס, אבל הצביעה נגד קלינטון, כנראה בגלל שהם רוצים
לפתח את מאגרי הנפט שלהם).
הפרשנים אוהבים לדבר על מהפכה, אבל לא קרה שום דבר כל כך דרמטי. ככל הנראה, רק כמה מהבוחרים
הדמוקרטים לא יכלו להשלים עם המועמדת המושחתת ונשארו בבית, בנוסף לכמה בוחרים שחורים
שלא היו מעוניינים לראות אישה לבנה בפוליטיקה. וכך קרה שהצאצאים של אלה, שיצרו את
אמריקה הגדולה והנהדרת זכו בצ'אנס נוסף – אולי הצ'אנס האחרון. מעטים מהפרשנים
ציינו שכמו בסרטים "הקאובוי נכנס על סוסו לעיר לבדו", נגד כספם של
היריבים, נגד המפלגה הדמוקרטית, נגד המפלגה הרפובליקנית, נגד
ה"אינטלקטואלים" המובלים על ידי ליידי גאגא, נגד התאורטיקנים של בתי
שימוש לטרנסג'נדרים ונגד יצרני המציאות האלטרנטיבית. מעטים מזכירים שהפרימיטיביים
שנצחו עכשיו הם המייצגים האמתיים של אמריקה – המדינה הטובה ביותר שאי פעם הייתה
קיימת. הפרשנים בארה"ב ובעולם לא מודאגים מהעובדה שאיש לא יוכל להציל את
העולם מהכאוס האפריקאי, מהטרור האסלאמי ומההגמוניה הסינית-רוסית בתקופה הקרובה של עידן פוסט אמריקאי.
השנה כולנו התוודינו
להכפשות החוזרות של המועמד הרפובליקני וכך גם בשנת 2012. בבחירות האחרונות, בנוסף
לעלבונות הם הוסיפו סקרים מסולפים בתקווה לשנות את התוצאות לכיוון הרצוי. סיטואציה
זהה מתרחשת שוב ושוב במדינות הדמוקרטיות. בשנת 1996 ושוב בשנת 2013, על ידי דה-לגיטימציה
של בנימין נתניהו ועל ידי סקרים מסולפים, התקשורת הישראלית ומוסד השמאל בחוסר הצלחה ניסו למנוע מנתניהו להפוך לראש הממשלה.
ע"י זיוף ושקרים השמאל באירופה ניסה לעצור את ה-Brexit.
ייצרני החדשות תקפו בצורה בוטה את הבוחרים, כשהמציאות הראקציונית סטה מהמציאות הווירטואלית שלהם. לפי הסיסמה
"פועלי העולם תתאחדו", גופי השמאל מסביב לכל העולם הדמוקרטי מסונכרנים בדעותיהם לגבי כל
דבר, כולל ביבי, Brexit וטראמפ. החד צדדיות
ושקרנות של השמאל הפכו להיות המאפיין של רוב התקשורת בארצות
הדמוקרטיות. אם התקשורת שיקרה בנושא הסקרים בבחירות
בצורה כל כך גסה והפגינה תמיכה כל כך היסטרית עבור צד אחד (תמיד עבור הצד השמאלי),
ברור שלא ניתן לסמוך על החדשות או על המידה מהם, בלי
קשר לנושא. לא ניתן לסמוך על מה שהם מפמפמים לתוך ראשי האנשים סביב לעולם וסביב
לשעון. לא ניתן לסמוך שתרד עשיר בברזל, שטראנס שומנים מקצרים את חיינו, ש-IQ לא
קשור לחוכמה ושישנה חוכמה אלטרנטיבית, שכלל האנשים הם בעלי IQ זהה,
שהפשיעה אינה קשורה לגנטיקה, שרוצחים סדרתיים ניתנים לשיקום, שהלגיטימציה של הסמים
תפחית את ניצולם לרעה, שקונפליקטים עם טרוריסטים ניתן לפתור בשלום, שקונפליקטים עם
יריבים פוליטיים ניתן לפתור רק באלימות, שתמיכה ברודנים תמתן אותם, שהתחממות העולם יוצרת יותר
מדברים, שפלוצים של הפרות מחממים את כדור
הארץ, שבניית בתים חדשים ביו"ש היא מחסום לשלום העולמי, שאין שום קשר בין
ירושלים ליהודים ושהמידע מתחנות הטלוויזיה הינן נכונות. האנשים ברחבי העולם מאמינים
באמונות טפלות רבות, נתונים שגויים, היפותזות לא מאומתות, ונתונים בדויים, משום
שנתונים אלו התקבלו מהמקורות האמינים - מהתקשורת העולמית. בכל זאת, התקשורת הזאת
גרסה כי זה אינו מתאפשר מבחינה מדעית שדונלד טראמפ יזכה בבחירות.
הסקירה המזויפת האחידה של
בחירות 2016 בארה"ב והתחזיות המזויפות לחלוטין שוב הוכיחו את חוסר האמינות
ואת ההונאה של המדיה. המסקנה המתמטית והלוגית היחידה של ניתוח סקרי הבחירות היא
שהתקשורת הינה מושחתת. אדם הבונה את השקפת עולמו בהסתמך על האינפורמציה מהמדיה, בלא
התחשב בניסיונו הבריא, באתיקה קלסית ובמדעים מדויקים, יפסיק לראות את המציאות
ויהפוך למריונטה בעולם האלטרנטיבי של השמאל והתקינות הפוליטית שלו.