במקרה ראיתי שלשום, 25.02.2015, את המחצית הראשונה של חדשות בערוץ 1 בשעה 19.58 – מבט עם יעקב אילון [1]. התפלאתי לראות שכל רגע מהשידור חדשות ביום אקראי היה תעמולת בחירות הכי מקצועית ומושלמת בעד המחנה הציוני של בוז'י וציפי. לבדיקה:
19.58.15 יעקב מסכם את הנקודות החשובות, מרביתן ביקורת חריפה נגד ראש הממשלה שבה בולט קולם של הגנרלים שלנו ככותרת המדגישה שצריך להחליף את השלטון של ביבי נתניהו.
19.59.20 יעקב פותח בשיא שלילי ביחסי ארה"ב-ישראל: "עכשיו זה בוטה, אישי, עכשיו זה רשמי, יועצת של נשיא ארה"ב לביטחון לאומי סוזן רייס, יועצת הבכירה ביותר, אומרת שנתניהו הורס את היחסים עם ארה"ב". יעקב ממשיך: "הערב, מזכיר המדינה ארה"ב מפקפק בשיקול הדעת של ראש ממשלת ישראל".
19.59.45 הכתב בוושינגטון נתן גוטמן ממשיך ברצף ארוך של דברים שנאמרו על ידי קרי ורייס נגד ביבי עם הערותיו של הכתב על האכזבה של הדמוקרטים באמריקה מביבי ועל קומיקאים שצוחקים על ביבי.
20.02.04 הכתב המדיני יעיר ווינר מתחיל עם יחסו של נתניהו להסכם בין אמריקה ואיראן. ביבי נשמע שתי שניות (20.02.05-20.02.06) ושומעים רק "אני לא מוכן" ואחר כך נשמעות דעות של יריביו הפוליטיים יחד עם הקולות של כתבי הטלוויזיה על ההרס המוחלט של היחסים בין שתי המדינות. משמיעים גם את ציפי "הריסת יחסים עם ארה"ב...בעלת ברית אסטרטגית שלנו והכל בשביל פוליטיקה פנים קטנונית" (נזכיר שרק בגלל הלחצים של ציפי ובוז'י התפרקה האחדות בין הדמוקרטים ובין הרפובליקנים בעניין נאומו המתוכנן של ביבי בקונגרס). סוף סוף שומעים את דעתו של ביבי, אם כי רק משפט אחד, 18 שניות (20.02.51-20.03.09) יחד עם 3 שניות של תמיכתו של בנט (20.03.20-20.03.23).
20.04.34 הכתב דודי ניסים מתייחס לדו"ח מבקר המדינה שפירא על "משבר הדיור במדינה" (כאילו שבזמנים אחרים היו לאנשים יותר דירות) ובמילים הכי חריפות מותקפות מערכות השלטון על הזנחה של שנים ובירוקרטיה בלתי נסבלת ומחדלים. הכתב אומר ש"הדו"ח לא מפנה אצבע מאשימה אבל העובדות מדברות בשפה ברורה" – ברור שביבי אשם. כל מיני אנשים ומומחים מדברים נגד "כיוונים ניאו-ליברלים" ונגד קפיטליזם, מונחים לכאורה מלוכלכים שמצביעים היישר לביבי. אך מתברר שמבקר המדינה לא פוחד לבקר את ביבי בצורה ישירה בדו"ח שפרסם: "ראש הממשלה לא זיהה בזמן את הבעיה". כל הדברים האלה מעורבים על המסך יחד עם תמונות היסטוריות מהמחאה החברתית הגדולה בתל אביב – עם צעקות של "העם" נגד הממשלה. המבקר לא חוסך ביקורת מכל הגורמים בליכוד ומגורמים אחרים בימין, אך לא אומר מילה רעה נגד יריבו של ביבי בבחירות יאיר לפיד (השר הכושל שהיה אחראי על מחירי הדירות שבתקופתו המשיכו לעלות). אם צופה נאיבי שואל האם זו לא תעמולת בחירות, כתב הטלוויזיה מסביר שאומנם "הדו"ח יוצא בתקופת הבחירות, אך הוא מקצועי ולא פוליטי ולכן ממעט להשתמש במילים כמו כישלון או מחדל, אבל במקום שהן לא נמצאות מפורש יש מונחים מקצועיים שמתארים את המחדל והם מופעים בכל הדו"ח". המילים נלוות לתמונות של אנשים ברחוב באוהלים.
20.10.55 הכתב עודד שחר נראה ניטרלי, אך הצופה מקבל תמונה קשה על סכנות שנשקפות לכלל המשק ואף לקיום המדינה עקב מחירי הדירות.
20.13.09 בועז שפירא מדבר על דו"ח המבקר מזווית אחרת ומראה שביבי חד משמעית אשם. ביבי מקבל הזדמנות להופיע בקטע שבו הוא מודה שנשארו עוד דברים רבים שצריך לעשות. אחרי כן, במסך מופיע "העם ברחוב", במקרה תומכי המחנה הציוני (למבולבלים: שרידי מפלגת העבודה המחוברים עם שרידי מפלגת קדימה או תנועה) וצעירים נחמדים מסבירים שלפתור את בעיית הדיור זה כל כך פשוט – הצופה מבין שצריך להפיל את ביבי, למרות שהצעקות הינן רק נגד הממשלה ולא נגד ביבי. אחרי "העם ברחוב" מדבר מנהיג האופוזיציה הרצוג (בקול לא פחות צווחני מלפני פיתוח הקל שהוא עבר לא מזמן) ואומר שלוש פעמים "ביבי לא עשה כלום" (20.13.59). כולם מצטרפים לתקיפה, גם יריבו של ביבי בבחירות משה כחלון מהתנועה כולנו פונה אלינו עם מילים יפות על עצמו וכנגד ביבי, וגם לשכת אהוד אולמרט נכנסת לתכנית עם טיעונים נגד ביבי (לנבוכים: נכון, אולמרט הוא מועמד למאסר ממושך עקב שחיתות ענקית).
20.15.40 רועי קץ מדבר על יוקר השכירות ומראיין את המסכנים שהצטרכו לעזוב את צפון תל אביב ולעבור לדרום תל אביב. על רקע הטרגדיה האישית לומדים מהכתב שבארצות אחרות המצב יותר טוב.
20.18.00 אחרי החלק הקשור לבעיות בחיינו אשר קיימות תחת ממשלת נתניהו בעבר ובהווה באה כתבה החוזה את עתיד המדינה וישר מסכמת כי אין לישראל שום עתיד אם ממשלת נתניהו לא תיפול. בועז שפירה מציג סרטון של 200 גנרלים מעמותת גנרלים למען בטחון ישראל, קבוצה כביכול אליטיסטית של אנשים חשובים לשעבר מצה"ל, מהמשטרה, מהמוסד ומהשב"כ שניסתה לקדם את השלום באזורנו בעזרת התכנית הסעודית (בועז שפירא ויעקב אילון לא יודעים שסעודיה היא אחת משתי מדינות בעולם שחוק היסוד שלה אוסר על יהודים להתיישב בה – כאשר המדינה השנייה היא ירדן). הכתב בועז שפירא מודיע בקול דרמטי שהגנרלים "מזהירים מפני בחירה של בנימין נתניהו לראשות הממשלה" (20.18.23). "הגנרלים האליטיסטים" מסבירים בסרטונם שהם לא רוצים להיות מעורבים בבחירות אבל צריכים להזהיר מפני עלייתו של נתניהו לראשות הממשלה. אומנם הם לא הצליחו להביא שלום, אך לפחות רוצים להוציא את ביבי. גם כתב הטלוויזיה וגם הגנרלים אומרים באופן ברור: "צריך להחליף ממשלה". אפילו מי שעד כה נמנם ליד הטלוויזיה בזמן החדשות, פתאום מתעורר ומבין שלא מדובר בחדשות אלא בפרסומת בחירות. מעניין שבסרטון אף אפשר לראות כותרת "פרסום ראשון", הצופה פוחד לשאול מה יהיה בפרסום השני שלהם – אולי יציעו להוציא להורג את ביבי?
20.20.04 מהעתיד השחור עוברים בחדשות לאיראן ומדווחים על תמרון של הצבא האיראני עם תרגילים לתקיפה נגד ארה"ב ואחר כך מדווחים על סכנות הטרור האסלאמי באירופה (מבלי להזכיר את אזהרותיו של ביבי לגבי הסכנות הללו).
20.24.20 אחרי ההתעסקות בפוליטיקה פונים בחדשות לטכנולוגיה ומדווחים על ביקורו של מנכ"ל חברת אפל טים קוק בארץ. "מבט" מתלהב במשך 26 שניות (20.25.39-20.26.05) מהפגישה של המנכ"ל עם שמעון פרס, ועל מנת להסביר למה איש בלי תפקיד רשמי מופיע בכתבה, קוראים לפרס "הנשיא הטכנולוגי הראשון של ישראל". לחיצת יד של מנכ"ל אפל עם ראש הממשלה הופיעה רק ל-1.5 שניות (20.26.15-20.26.16) בלי להזכיר את השם האומלל של ביבי.
מ-28 דקות של המחצית של "מבט" ביום אקראי, 22 דקות הוקדשו נגד ביבי וממשלתו (79% של הזמן), כאשר 18 שניות ניתנו להסברים של ביבי (1% של הזמן). צריך לציין שערוץ 1 נמצא רשמית תחת פיקוח המדינה ותיאורטית תחת פיקוח הממשלה. אפשר להניח שהערוצים האחרים לא מתאמצים לצאת נגד הממשלה פחות מערוץ 1. האם זה לא עוד נס בארץ הקודש, שלמרות תעמולה שמאלנית מסביב לשעון של הארץ, ידיעות אחרונות, מעריב, גלי צהל, קול ישראל וערוצים 1, 2 ו-10 הימין בכל זאת מנצח בבחירות כבר שנים רבות?
עוד פרדוקס של הדמוקרטיה הישראלית: יו"ר ועדת הבחירות, השופט העליון סלים ג'ובראן הוציא ביום 3.2.2015 צו מניע האוסר על הפצת הגיליון של העיתון הצרפתי "שרלי הבדו" וקבע כי מדובר בתעמולת בחירות. העיתון של העיתונאים שנרצחו על ידי מחבלים ערביים, בשפה זרה ושלא קשור למציאות הישראלית בכלל, נאסר על ידי שופט ערבי כתעמולת בחירות, ואילו הרצאות מפורטות, המסיתות נגד אחד מהצדדים בבחירות – אינן תעמולה אבל סתם חדשות.