חדשות רעות או טובות לגבי הועידה בקופנהגן?

נדמה שקיים קונצנזוס רחב, שהסכנה העיקרית לכדור הארץ היום הינה ההתחממות הגלובלית, והועידה של האו"ם על שינוי האקלים בקופנהגן שתתקיים בין 7 ל-18 בדצמבר בהשתתפות נציגים מ- 192 מדינות בעולם שואפת להציע פתרונות לבעיה זאת. האחראי לענייני אקלים באו"ם, איבו דה-בור, אמר שעיקרי ההסכם שצריך להשיג הם הגבלת פליטת גזי החממה בארצות מפותחות ומתפתחות כאחת, כאשר יהיה צורך להחליט כיצד העלויות יחולקו. מנהיגי האיחוד האירופי הגיעו למסקנה שהמדינות המתפתחות יצטרכו להשקיע 150 מיליארד דולר בשנה כדי להתמודד עם שינוי
הש האקלים. הבעיה היא, שהמדינות המתפתחות סובלות מעליה במחירי המזון שנגרמה על ידי ניצול שטח חקלאי לצורך יצור דלק אורגני ולא יהיו מסוגלות לשאת בנטל הכלכלי הנוסף. המארגנים מאמינים שכישלון להגיע להסכם יניב תוצאות גורליות, כגון התייבשות של נהרות והתפשטות של רעב ומחלות, והם מצטטים צוותי חשיבה רבי השפעה, אשר מנבאים מהומות פוליטיות במזרח התיכון וחוזים עימותים טריטוריאליים שיכללו את רוסיה ואת ארה"ב . זה אבסורדי לנסות לנבא אילו מדינות ילחמו בעתיד הרחוק כתוצאה מעלייה מסוימת בטמפרטורה, בעיקר לאור העובדה שאותם צוותי החשיבה בדיוק, לא היו מסוגלים לנבא מאורעות חשובים, כמו התפרקות ברית המועצות או את המשבר הכלכלי העכשווי, אפילו לא חודש לפני שהם קרו.

אף על פי כן, ההערכות העגומות הללו לא יפתיעו את אותם אנשים אשר היו חשופים לחדשות היומיומיות על הקרחונים הנמסים, העלייה במספר ההוריקנים, על אוכלוסיית דובי הקוטב המדלדלת ומשאבי הנפט שהולכים וקטנים. הספקנים שבינינו, אשר מפרים כביכול את הקונצנזוס, מואשמים בכך ששוחדו ע"י תאגידים וקבוצות אינטרסים. אך עם זאת, אנשים יהיו מופתעים לגלות עובדות פחות ידועות ,שגובשו מחוץ לתקשורת המיינסטרים ההמונית, אשר סותרות את התמונה העגומה. ראשית כל, לא קיים קונצנזוס רחב לגבי התחממות קטסטרופלית, וההוכחה לכך היא העצומות שמגנות את פרוטוקול קיוטו ומבקרות את העמדה הפשטנית, בעלת הצביון הפוליטי הבולט של האו"ם, אשר נחתמו ע"י אלפי המדענים הידועים והחשובים ביותר אשר ביניהם זוכי פרס נובל רבים. המפורסמות שבין העצומות הינם הצהרת לייפציג, ערעור היידלברג ועצומת אורגון. מה שמפתיע עוד יותר הן העובדות שמספר דובי הקוטב לא ירד , הקרחונים בקוטב הצפוני גדלו בשנתיים האחרונות ומספר ההוריקנים לא השתנה במאה השנים האחרונות . בכל מה שנוגע לתאגידי הנפט, הם אלו אשר בנדיבותם הרבה מממנים את פרסומות הירוקים, ואילו יצרני המכוניות וחברות התעופה נותנות חסות לועידת קופנהגן. משאבי הנפט אינם מדלדלים ואף יש הסכמה שעקב הטכנולוגיה המתקדמת והגילויים החדשים יש מספיק נפט לפחות למאה השנים הבאות , בנוסף יש מספיק אורניום כדי לספק את כל האנרגיה הדרושה לנו לפחות לאלף השנים הקרובות – בלי גזי החממה. כמו כן, עובדה שלא נוטים להזכיר אותה, היא שהיתוך גרעיני מבוקר, שכבר נוסה ונבדק, יספק כמות בלתי מוגבלת של אנרגיה נקייה תוך כמה עשרות שנים. חסידי החיסכון טועים, להגביל את הצריכה שלנו במטרה לשפר את חיי הצאצאים שלנו יהיה משול לניסיון מצד אבותינו בתקופת האבן ליצר פחות סכינים מאבני צור במטרה למנוע חוסר באבני צור בתקופה שלנו. אז החדשות הטובות הן שאין משבר אנרגטי או אקולוגי אשר מאיים עלינו והחדשות הרעות הן שתקשורת המיינסטרים ההמונית שותקת לגבי העובדות הללו.

אין הרבה אנשים שמודעים לכך שההשפעה של גזי החממה על התחממות כדור הארץ היו ידועות כבר בשנת 1824 ושפליטת פחמן דו-חמצני אשר נגרמה ע"י האדם נתפסה פעם כחיובית, כישועה פוטנציאלית מעידן הקרח הבא. התפיסה הקטסטרופלית לגבי ההתחממות הגלובלית התחילה סביב 1989, לא במקרה באותה השנה שבה נפל המשטר הקומוניסטי במזרח אירופה. החברה המערבית אשר נפטרה מהיריב הראשי שלה, פתאום פנויה לאתגרים חדשים וסכנות חדשות, אימצה אל ליבה את הקטסטרופות הגלובליות והטכנולוגיות הירוקות. מה שמשמש כהמחשה, הוא מספר הפטנטים ובקשות הפטנט אשר מכילים את המילים "ההתחממות הגלובאלית": המספר היה אפס ב-1988, שש ב-1989 ויותר מעשרת אלפים ב-2009. אולי חלק מטכנולוגיות אלו ישרתו את האנשים זמן רב אחרי שהקטסטרופות ישככו.

כבר הוכח בעבר שטכנולוגיה יכולה להתפתח ולהיות פרודוקטיבית רק במידה שקיימת אווירה של חופש. אין טעם להיחפז ולפעול מייד, כאשר מנסים להשפיע על המצב בעתיד הרחוק. כל לחץ שהוא לפעילות מיידית, הנובע מאינטרסים של קבוצות שתדלנים, לא משרת את האינטרסים של נכדינו. כישלון להגיע להסכם בועידת קופנהגן עשוי להיות מועיל יותר לדור הזה ולדורות הבאים מאשר החלטות קשות שיתקבלו ללא התחשבות בקונצנזוס בקהילה המדעית ושיפגעו בכלכלה העולמית.