שנה לאחר שחרורו של גלעד שליט שידרו בערוץ 10, ב- 17.10.2012, תוכנית שהייתה מרגשת ואנושית, אשר הציגה את חיילינו האהוב ואת הוריו המודאגים, עם מוסיקת רקע מרגשת עד דמעות. רק באיחור של מספר שעות או ימים עולות בראשינו השאלות: למה אמר גלעד כי המחיר עבור שחרורו היה כואב "במרכאות"? למה אמרה אמו ש"אנו אשמים" בסבלו של גלעד? השאלות שלא נשאלו בראיון בולטות עוד יותר: מה היה גודל הבור הש שבו הוחזק גלעד חמש שנים ובאיזה עומק מתחת לאדמה הוא היה? כמה פעמים בחמשת השנים הוציאו אותו משם? מה הוא עשה במשך קרוב ל- 2000 הימים בהם שהה שם? האם עינו אותו?!
ברגע מרגש זה לא היה מתאים לדבר בטלוויזיה על המחדלים שלנו. נכון שלאחר החטיפה זוהו המחבלים שחזרו משטח ישראל לעזה על ידי צוות טנק אחר, אך הטנק לא קיבל אישור פתיחת אש לעבר המחבלים. רק כעבור שעה החטיפה זוהתה. מאוחר יותר התברר שהחייל שנחטף מסר את נשקו לחוטפיו.
אנו מבינים שהמחיר אכן היה כבד וכלל אלף רוצחים ששוחררו, לרבות 477 המרצחים ששמותיהם פורסמו על ידי שירות בתי הסוהר ביום 15.10.2011 [1]. האסירים הפלסטינים ששוחררו במסגרת חלקה הראשון של עסקת שליט היו אחראים לרצח של 569 ישראלים. בין המשוחררים היו חוטפיו ורוצחיו של נחשון וקסמן, אילן סעדון, אבי סספורטס, שחר סימני, ניסים טולדנו, ירון חן וחיים קרמן. בין המשוחררים היו 280 אסירים ו-27 אסירות עולם שתפיסתם עלתה מאות מיליוני שקלים ושחרורם יכול לגרום בעתיד למוות של מאות ישראלים ומאות משתפי פעולה ערביים נוספים. עונשיהם של המשוחררים כללו 924 מאסרי עולם ו-4366 שנים בכלא. בין מעשי הטרור היו פיצוצי האוטובוסים ובתי הקפה.
נדמה שחלק מהמחיר היה איסור למסור מידע שלילי על החוטפים. בתוכנית הטלוויזיה לא היה שום מידע קונקרטי על חמשת השנים שעברו על האסיר. בתשובה לשאלתה של העיתונאית האם ראה אור יום במשך השנים, גלעד ניסה לענות בצורה חיובית ומסר שראה את השמיים בטלוויזיה ולפעמים אף צחק עם החוטפים. כאשר שאלו אותו אם ישלח את הילדים שלו לצה"ל, הוא התמהמה בתשובתו עד שלבסוף, בלב ברירה, השיב בחיוב והוסיף שיגייסו אותם בכל מקרה והביע תקווה שכבר יהיה שלום.
נכון שלפני גלעד היו גיבורים שסרבו להיכנע ומתו בקרב או שקפצו על רימון והגנו בגופם על חברם. אך אנו בכל זאת אוהבים את גלעד שהוא כמונו – בחור מסכן שנכנע. אבל קשה להזדהות עם אבא שלו שניצל את גורל בנו ליצירת קריירה פוליטית.
אנו מבינים שאסרו על גלעד להעליב את החוטפים ושהכריחו את הפוליטיקאים להיכנע ללחצי השמאל, אבל קשה להבין למה הצטרכנו להפוך את גלעד שליט לכלי ההסברה של החמאס. יש סיבות שביגללן אסרו לטנק לחסל את המחבלים אחרי החטיפה, יש גורמים שלחצו את ישראל לשחרור 477 המרצחים, יש כוחות שאסרו לומר דברים רעים על המחבלים, יש כוחות אפלים שאותם רוצה אביו של גלעד לשרת בפוליטיקה. לא ברור האם זה תמיד אותם הכוחות, אך ברור שאלו הם כוחות האויב המסוכן ביותר שלנו.